בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התגוננות בשנת 2009, ובקשה להארכת מועד להגשתה. הבקשות הוגשו ביום 6.11.2012.
המבקשים טוענים, כי במתן פסק הדין נפל פגם, בהיותו מבוסס על אישור מסירה כוזב, הנחזה להיות חתום על ידי המבקשת 1, אלא שלטענתה - החתימה עליה מזויפת. לגוף הסכסוך הם טוענים כי בין הצדדים מחלוקת כנה אודות חוב המבקשים למשיב, אם בכלל, בהמשך לעסקת רכישת חנות לממכר מזון, בשנת 2004. כן הם מפנים להליך קודם שהתנהל ביניהם בשנת 2005, עת הגיש המשיב לביצוע שיק, ולאחר שניתנה רשות להתגונן - נמחקה התביעה מחמת אי התייצבותו לדיון ואי הגשת תצהירים מטעמו.
לעניין מועד הגשת הבקשה הם טוענים, כי רק בחודש ספטמבר 2012 נודע למבקש 3 אודות תיק ההוצאה לפועל, עת הגיש ביום 12.9.2012 בקשה לביטול הליכים שננקטו נגדו. הבקשה להארכת מועד שותקת באשר להסברת משך הזמן שחלף מאז אותה בקשה שהוגשה בהוצאה לפועל (ביום 12.9.2012) ועד להגשת הבקשות שבפני (56 ימים, דהיינו, איחור של 18 יום בהתחשב בפגרת סוכות). הבקשה להארכת מועד נתמכה בתצהירים מפורטים של כל אחד מהמבקשים; הבקשה לביטול פסק-הדין נתמכה בתצהירי אימות בלבד.
בתגובה, טוען המשיב כי הבקשות הוגשו באיחור, בלא הצדקה לכך; כי המבקשת 1 מצויה באיחוד תיקים משנת 2007, ותיק האיחוד כולל גם את תיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע פסק-הדין נשוא הבקשות; כי אין בפי המבקשים הגנה של ממש; כי לא נפל פגם במתן פסק-הדין; וכי הבקשה לביטול פסק-הדין נתמכה רק בתצהירי אימות, שלא כדין. לתגובה לא צורף תצהיר, ונראה כי היא מנסה להיבנות מהנטען בבקשות עצמן.
המבקשים שבו והגיבו על תגובה זו, בלא לצרף תצהירים נוספים, וטענו, כי חלוף הזמן מחודש ספטמבר ועד לחודש נובמבר מוסבר בכך שמדובר בתיק בית משפט ישן, שהיה צורך להזמינו מהארכיב, כמו גם את ההליכים הישנים עוד יותר שהתנהלו בין הצדדים בעבר. לעניין התצהירים הבהירו, כי די היה בתצהירים המפורטים שצורפו לבקשה להארכת מועד.
לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, הגעתי למסקנה שדין הבקשות להתקבל.
לעניין המועד, הרי צודק המשיב, כי הבקשה להארכת מועד אינה מסבירה את חלוף הזמן מאז ספטמבר 2012 (הגם שהיא "מכסה" את 3 השנים שממתן פסק-הדין ועד אותו מועד); התגובה אמנם מסבירה איחור זה, אך ההסבר לא נתמך בתצהיר. חרף האמור, מאחר שאכן, מדובר בתיקים ישנים, שאינם במערכת הממוחשבת, ברי כי היה צורך להזמינם מארכיב בית המשפט, ומן המפורסמות היא כי הזמנה כזו אורכת זמן. אמנם, מן הראוי היה לפרט בעניין, לרבות מועד ההזמנה ומועד ההגעה, ובכלל מן הראוי היה להזדרז ולנצל את 30 הימים שעמדו לרשות המבקשים באופן מיטבי, אולם לאור האמור להלן באשר לפסק-הדין עצמו, סבורני שזה מהמקרים בהם ראוי להגמיש את סדרי הדין, ולהעדיף בירור סכסוכים לגופם, גם מקום בו הפגם הדיוני הוא פגם של ממש.
לעניין פסק-הדין, הרי שלמעט אמירה כללית בדבר כשרות ההמצאה, לא באה כל התייחסות מפורטת ומנומקת בתגובת המשיב, ולא צורף תצהיר. אין הדבר פעוט, שהלא עסקינן בהכחשת חתימה על אישור מסירה - מסירה שבוצעה כביכול על ידי מזכירת משרד ב"כ המשיב - ולמעשה, בהעלאת טענת זיוף חתימה על אישור מסירה, פעולה המערערת מן היסוד את אושיות המערכת עליה מושתתים הליכי בית המשפט. טענה כזו חייבת היתה לזכות במענה חד, נוקב, ברור, ונתמך בתצהיר נגדי של מבצעת המסירה - אלא שהמשיב מילא פיו מים בעניין זה, ובכך הותיר את גרסת המבקשים בלתי סתורה, ובולטת בחומרת העולה ממנה. אין מנוס אלא לקבוע, כי במתן פסק-הדין נפל פגם היורד לשורשו, ובנסיבות הנראות חמורות במיוחד; לאור מסקנה זו, אני סבור שהיה מקום - כפי שכתבתי למעלה - להגמיש את סדרי הדין בעניין המועד.
אני נעתר, איפוא, לשתי הבקשות, מאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק-דין, וכן מורה על ביטול פסק-הדין
. עוד אני מורה כדלקמן:
1. תיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע פסק-הדין ייסגר, וההליכים בו יבוטלו. ככל ששילמו המבקשים דבר במסגרתו - יפקיד המשיב את מלוא הסכומים שקיבל בקופת בית המשפט, תוך 30 יום. אם לא שילמו דבר - יודיע על כך המשיב בתוך אותו מועד.
2. תוך אותם 30 יום, ימציא המשיב עותק מלא מכתב התביעה, על נספחיו, לתיק בית המשפט, עם העתק לב"כ המבקשים. בהתאם, החלטה זו תשמש גם התראה בת 90 יום לפני מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.
3. תוך 30 יום לאחר מכן, זכאים המבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן, ערוכה כדין.
4. הוצאות הבקשות שבפני, בסך של 1,800 ש"ח, תשולמנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.
המזכירות תשנה סטטוס התיק ל"פתוח", ואת איפיונו ל"תא"ק", ותחזיר התיק לעיוני ביום 14.4.2013.
ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ג, 01 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.